<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א בית רביעי שער ראשון</h1>
<h2>דף פב:</h2>
ועתה נבאר כמה שיעור אכילת פרס שאמרו בכל מקום, שנינו בעירובין פרק כיצד משתתפין בתחומין, כמה שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד, מזונו לחול ולא לשבת דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר לשבת ולא לחול וזה וזה מתכונין להקל. ר' יוחנן בן ברוקא אומר ככר בפונדיון מארבע סאין בסלע, ר' שמעון אומר שתי ידות לככר, משלש לקב, וחציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול בו את הגוייה. ואמרינן עלה בגמ' (שם) תנא קרובין דבריהם להיות שוין. דבריהם דמאן אי ר' יוחנן בן ברוקא ארבע סעודתא לקבא אי ר' שמעון תשע סעודתא לקבא, פי' דר' יוחנן דאמר ככר הנקח בפונדיון איכא שתי סעודות נמצאו ארבע סעודות בקב. כיצד ארבע דינרין בסלע, ושש מעה כסף דינר ומעה שני פונדיונין הרי שמונה וארבעים פונדיונין בסלע, וארבע סאין הנקחין במ"ח פונדיונין אלו יש בהן עשרים וארבע קבין, כיצד סאה ששת קבין, נמצאו ארבע סאין עשרים וארבע קבין, נמצא חצי קב לכל פונדיון ויש בו שתי סעודות, אלמא ארבע סעודות בקב, ואלו לר' שמעון יש בכל קב תשע סעודות, שהרי שיעור הוא מזון שתי סעודות שתי ידות לככר שיש שלש ככרות לקב נמצאו שלש סעודות בכל ככר ולשלשת הככרות היוצאין מן הקב תשע סעודות, ופירשה רב חסדא וככר שאמר ר' יוחנן בן ברוקא היינו לאחר שתוציא ממנו מחצה לחנוני, נמצאו בעיקר הקב שמונה סעודות שר' יוחנן שיער בקב נקי מן ההוצאות ור' שמעון שיער בכולו וזה שאמרו קרובין דבריהן להיות שוין. חציה לבית המנוגע, כלומר חצי כל ככר זה בין למר בין למר לשהיית בית המנוגע לטמא בגדים, שהנכנס שם טמא מיד דכתיב והבא אל הבית יטמא. אבל כבוס בגדים לא נאמר בו עד שישהה כדי אכילת פרס, דכתיב והאוכל בבית יכבס בגדיו ומוקי לה [בתורת כהנים] (מצורע פ"ה, ד"ה) בשוהה כדי אכילת פרס, ושיערו חכמים שיעור אכילה אחת כדי חצי ככר זה. ואע"ג דלר' שמעון לענין עירוב הוו בככר שלש סעודות, התם הוא דלגבי עירוב נתכונו כולם להקל, אבל כולהו קים להו דשיעור סעודת אכילה אינו פחות משיעור חצי ככר [זה] וזהו אכילת פרס שנזכר בכל מקום, על [שם] שהוא פרס הככר הזה. נמצא ככרו של ר' יוחנן בן ברוקא הנקח בפונדיון ששה ביצים שהרי הוציא מחציתו לחנוני כמו שאמרנו. לפיכך נמצא לדידיה שהפרס היינו שלשה ביצים, וככרו של ר' שמעון יש בו שמונה ביצים שהרי הוא שליש הקב, והקב יש בו עשרים וארבעה ביצים, נמצא חצי ככר זה ארבעה ביצים והוא הפרס. ולענין פסק הלכה, רש"י ז"ל פסק כר' שמעון, שהוא ז"ל פירש בפסחים אכילת פרס היינו ארבעה ביצים ונראה שפסק כן מפני שר' יהודה ור' יוסי יש להן כר' שמעון, דתניא התם בפרק כיצד משתתפין (פ"ג, א') כמה שיעור חצי פרס שתי ביצים חסר קימעא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר שתי ביצים שוחקות. שיער ר' שתי ביצים ועוד, וכמה ועוד, אחד מעשרים בביצה. כלומר ר' יהודה שיער בביצים קטנים ור' יוסי שיער בביצים גסים, ושניהם כר' שמעון דאמר פרס ארבעה ביצים והילכך הוה ליה ר' יוחנן בן ברוקא יחיד לגבי רבים והלכה כרבים. אבל הר"ם במז"ל כתב דאכילת פרס שלשה ביצים, וכר' יוחנן בן ברוקא, ונראה שפסק כן מפני שאמרו שם גבי ההיא ברייתא דר' יהודה ור' יוסי, אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא זו דברי ר' יהודה ור' יוסי, אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקות כלומר זהו חצי פרס. ואמרינן מאן חכמים, ר' יוחנן בן ברוקא פשיטא, שוחקות איצטריכא ליה דלא תנן. אלמא מדקאמר רפרם משמיה דרב חסדא אבל חכמים אומרי', שמע מינה דכותיה סבירא להו, ולהכי קרי ליה חכמים ואתו לאשמועינן דאכילת פרס וחצי פרס בביצים שוחקות, והילכך נמצאת אכילת פרס שלשה ביצים שוחקות כנ"ל.
